גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה

אנו רואים בפרשתינו הקסומה את מידת החסד של אברהם אבינו.

אברהם אבינו לאחר שעבר ברית מילה בגיל מבוגר רץ ומכניס אורחים, רץ ומכין להם ארוחה. "אל הבקר רץ אברהם"

בזכות הכנסת האורחים זוכה אברהם והמלאכים מבשרים לו שעוד שנה יוולד לו בן.

מדוע דווקא אז הוא זוכה לזה?

– כשאתה נותן אתה נהיה צינור וכל השפע עובר דרכיך

דבר ברור וידוע הוא שכשאדם נותן הוא מתקרב מאד אל ה'.

לפעמים אתה חושב שאם תעשה איזו מצווה מסויימת זה יקשר אותך אל ה' – זה בודאי נכון אבל הדבר שהכי נותן לך התקרבות אמיתית

הוא החסד, הוא הנתינה. חז"ל אומרים "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה"

זאת אומרת עדיף לעזור לחבר מלהרוויח מצווה בשבילך.

הקב"ה ברא את העולם במידת החסד. הקב"ה מרבה חסד לבריותיו.

בפרשה מסופר גם על העיר סדום שאותה ה' הפך בגלל "מידת הסדום" שהיתה שם. – מי שהיה מכניס אורחים היו הורגים אותו.

לא היה שם חסד ובגלל זה לעיר הזאת לא היתה הצדקה וקיום.

ברוך ה' שזכינו להיות מזרעו של אברהם אבינו "גומלי חסדים"

שנזכה לשים לב למה שעובר על אנשים מסביבנו, מה שעובר על החברים שלנו.

לפעמים חיוך או הקשבה במקום שצריך יכולים לתת לבן אדם את החיים..

שלא נשכח אנו חיים על החסד.

אם אנו נותנים יש חיים.

מי שנותן דבוק בה' שהוא נותן שהוא רוצה שיהיה טוב לבריותיו.

המשפט של האדמו"ר מפיאסצנה היה: "הדבר הכי חשוב בעולם זה לעשות טובה למישהו"

ה' תודה על הזכות להיות שליחים שלך ותודה על החסד – איזה דבר נפלא.

בעזרת ה' נתחזק בחסד ונזכה לאור ה'

 

 

 

כתיבת תגובה

סגירת תפריט