לראות את ה'

 

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ארוממך ה' כי דיליתני ולא שמחת אויבי לי

הקב"ה אב הרחמן

עוזר ותומך בכל אחד מאיתנו – מדוע לא תמיד אנו רואים את זה?

יש לנו משימה – ללמוד להרכיב משקפי אמונה – משקפיים שבהם אני רואה את הקב"ה.

ידוע הסיפור של אדם שנכנס למגרש חנייה בלחץ לפני פגישה שבה הוא עומד להרוויח בעסקה סכום גדול. הוא מחפש ואינו מוצא.. הוא יודע שאם הוא יאחר הדבר יעיד על חוסר רצינותו וממילא יכול לגרום שהדברים לא יסגרו. אז לרגע הוא מרים את העניים אל השמים ומבקש מה' מקום חניה.

לאחר 2 שניות רכב מפנה מקום חניה ומיד הוא נכנס אז הוא אומר תודה ה' ומרגיש את חסדי ה' עליו.

הגרסא האמיתית של הסיפור זה שהוא אומר אחרי הבקשב  – "אה בעצם הסתדרתי אין צורך" אבל בא נפרגן לבחור..

באמת הקב"ה מחייה, מנשים את המציאות שלנו, הקב"ה עושה ופועל את המציאות וכל מה שמוטל עלינו הוא להתחבר לזה – לראות איך ה' פה בתוך החיים שלנו.

כשאנו חיים עם אמונה ותפילה אנו חיים כמו בגן עדן – אדם רואה את ה' חי איתו זו שמחה גדולה לנשמה.

כמו שאומר ר' נחמן זי"ע בתורה ד' בליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ זאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נ"ו) : "בַּה אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלהִים אֲהַלֵּל דָּבָר"

מסביר על פי הפסוק מתהילים שכשאדם חי עם הקב"ה והוא מאמין שהוא אוהב אותו אז גם כשיש לו מאורע לא נעים כ"כ שהוא גילוי של שם אלוקים (כידוע שם הווי-ה מורה על מידת הרחמים ושם אלוקי-ם מורה על מידת הדין) אז הוא לא סובל כי הוא רואה איך ה' עושה זאת לטובתו ואם אינו רואה אז הוא מאמין בזה ושמח בכל מצב.. בדרך זו אור ה' נגלה אליו.

הוא הולך עם הקב"ה ומאמין בו והקב"ה מגלה את אורו אליו.

אז איך אפשר להגיע "זאת הבחינה"?

מסביר ר' נחמן בהמשך:

וְזאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶלָּא כְּשֶׁמַּעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת מִבֵּין הָעֲכּוּ"ם…

 

מהי מלכות דקדושה?

מלכות דקדושה היא המלכות של ה' היא הנהגתו של הקב"ה את העולם אבל בצורה גלויה,

כולנו יודעים שהקב"ה מנהיג את העולם אך עלינו לראות ולהראות את זה. כשהדבר גלוי זה נקרא להעלות את המלכות דקדושה..

וממשיך רבנו שם בתורה:

כִּי עַכְשָׁו הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהָעֲכּוּ"ם וּ בִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁלָּהֶם בְּשֵׁם אֱלהִים כִּי יוֹנְקִים מִבְּחִינַת מַלְכוּת הַנִּקְרָא אֱלהִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ע"ד) : "אֱלהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם" וּכְשֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת מַלְכוּת מִבֵּין הָעַכּוּ"ם אֲזַי נִתְקַיֵּם (שָׁם מ"ז) : "כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלהִים" ג. וְאִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב הַמְלוּכָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם עַל יְדֵי זֶה מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ

מדוע יש צורך לספר לתלמיד חכם את הדברים הפחות טובים שעשיתי?

כיון שכל עוון לא עלינו גורם "צרוף אותיות של העוון בעצמות של האדם כמו שרבנו מסביר אח"כ את הפסוק  "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם"העוון מסתיר מהאדם את אורו של ה' הוא אינו מצליח לראות אותו.

 הדרך להוציא את הצרוף הלא טוב ולשחרר אותו הוא בדיבור – להתוודות לפני תלמיד חכם. אפשר גם בציון של צדיק והדבר ידוע שבברסלב עושים וידוי דברים בציון של ר' נחמן.

ואז זוכים לגילוי שכינה..

שנזכה בע"ה לאמונה זכה ובהירה לרקוד ולשמוח כל יום הרבה.

כמו שדוד המלך אומר בפסוק למעלה "ארוממך ה' כי דיליתני ולא שמחת אויבי לי" דוד רואה את חסדי ה' עליו. דוד שמח בה'!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט