כוונה בתפילה – קצר וקולע

קשה לכווין בתפילה? מצויין סימן שאתה בדרך, סימן שהנשמה שלך נכנסת להיכלות עליונים… למה זה ככה?
אומר הבעל שם טוב זי"ע  שאם לאדם קשה להתפלל שידע שזה בגלל שהמלך כל כך קרוב אליו ולכן מסתירים אותו ממנו. אז יוצא שבאמת זה אומר שהתפילה שלנו ברומו של עולם ועולה למעלה למעלה ולכן זורקים לנו קצת מחשבות כי עוד אין ביכולתנו לראות מה יש בעולם העליון (בע"ה עוד כמה שנים מי שינסה וירצה)

במקום אחר אומר ר' ישראל בעל שם טוב שכשאדם מתפלל ומישהו מפריע לו בכך שהוא מדבר
אז יזכיר לעצמו שהאדם הזה הוא גם שליח של ה' ובעצם מה שיש זה רק את מציאות ה' יתברך.
יוצא שהאדם הזה יכול לסייע לו להתכווין בתפילה כי הוא מזכיר לו את מציאות ה' יתברך שמו. והאדם יכול לראות איך ה' מסייע לו להתכווין ככה.
אז בעצם כל העניין שלנו הוא שנבין שהקב"ה מלא כל הארץ כבודו והוא מחייה את המציאות והכל זה אלוקותו יתברך.
אז ממילא אם תבוא מחשבה זרה נדע שהיא גם מה' וננסה אז דווקא יותר לכויין למען שמו.
החיים שלנו ב"ה מלאים דברים טובים, אנשים, עשייה, עבודה וכו' – דברים אלה יכולים לצוף כשאנו מתפללים תפקידנו הוא לשייך את הכל אל הקב"ה.

למשל: לחשוב על כך שאם חבר שלי רוצה להציע לי לשחק בהצגה אז באמת זה בא מהקב"ה.
רק הוא נותן לי את הדבר הזה החבר הוא שליח. שליח יקר שצריך לומר לו תודה
אבל באמת הדבר הזה בא ממנו יתברך שמו וזה יסייע לי בתפילה במקום לחשוב על החבר לחשוב על מלך מלכי המלכים הקב"ה
וזה הדבר שאנו צריכים בע"ה ובחסדו לעבוד עליו. כל העולם כל המציאות הכל זה רק הוא יתברך שמו.

העולם נקרא "עולם" מלשון העלם ועלינו לגלות ולראות את מציאותו יתברך שמו ולחבר כל דבר לשורש שלו אל ה' 

בע"ה נעבוד על זה נבקש וננסה להתכוונן לזה וה' יעזור לנו לראות את מציאותו יתברך ולהיות דבוקים בו בתפילה באמונה אמן. 

השארת תגובה